title
לחצו להתקשרות:


טיפולים מומלצים בדליפת שתן

דליפת שתן פוגמת באיכות החיים של בין רבע למחצית הנשים, בכל הגילאים. ישנם מקרים קלים יחסית (בריחה של כמה טיפות בתדירות לא מאוד גבוהה) ומקרים קשים יותר (בריחת שתן משמעותית לעתים קרובות), סוגים שונים (ובפרט דליפת שתן במאמץ שמתרחשת בזמן פעילות גופנית או תוך כדי התעטשות/ שיעול/ צחוק, ודליפת שתן בדחיפות שמתרחשת עקב קושי להתאפק) ומגוון גורמים וסיבות להיווצרות התופעה הלא נעימה (וביניהם צניחת רחם, פגיעה ברצפת האגן, אבנים בכליות, פגיעה עצבית באזור ועוד).

הטיפול המומלץ נקבע בהתאם לכל המאפיינים הספציפיים ובפרט דרגת החומרה: בשלב ראשון ניתן לנסות טיפול תרופתי או תרגילי פיזיותרפיה (לרוב בליווי שינוי באורח החיים), אבל אם הנ"ל אינם עוזרים נדרש פתרון מורכב יותר שעשוי להיות טיפול בלייזר ולעתים גם אין מנוס מניתוח מסובסד ע"י קופות חולים.

המקור למידע ברשת על בריחת שתן

התאמת טיפול רלוונטי נגד דליפת שתן

דירוג ובקרה של מרפאות ומטפלים בתחום

טיפולים מומלצים בבריחת שתן

שינויים באורח החיים

שינויים באורח החיים לא מעלימים את תופעת דליפת השתן אולם מצמצמים את מספר המקרים שבהם היא מתרחשת או לחילופין מונעים את תופעות הלוואי המביכות.

בפרט מדובר על שינוי תזונתי שכולל הימנעות ממשקאות שמגבירים את הצורך במתן שתן (אלכוהול, קפה ומשקאות עתירי קפאין) וממזונות חריפים (שגם הם מחמירים את התופעה). ברוב המקרים מומלץ גם להקפיד על רמות סוכר מאוזנות ועל משקל תקין, ואם הגורם לבריחת השתן הוא אבנים בכליות יש להקפיד על שתיית מים מרובה ולצמצם צריכת מאכלים מסוימים דוגמת תרד, תות שדה ועגבניות, כאלה המכילים חלבון מן החי ומאכלים עתירי מלח.

טיפול קונבנציונאלי אחר בדליפת שתן הוא שימוש במוצרי ספיגה, שמאפשרים להמשיך בשגרת החיים עם מינימום פגיעה וברוב המקרים גם ללא מבוכה. יחד עם זאת מאחר שבריחת השתן עצמה נמשכת כרגיל, האישה הופכת למעשה תלויה במוצרי הספיגה שעלותם גבוהה למדי.

טיפול תרופתי בבריחת שתן

ישנם מספר סוגי תרופות המשמשות לטיפול בדליפת שתן, וזאת בהתאם לגורם שהוביל להיווצרות הבעיה.

סוג אחד של תרופות משפיע על מערכת העצבים הכולינרגית, שאחראית בין השאר על השרירים שנכללים במערכת השתן. תרופות אלה, ובהן למשל נוביטרופן, מרפות את שרירי הדטרוזור שעוטפים את שלפוחית השתן ומונעים את התופעה בה היא מתכווצת מוקדם מדי. יעילותן גבוהה למדי במקרים של בריחת שתן במאמץ (ופחות במקרים של בריחת שתן בדחיפות) אולם לא מעט נשים שמשתמשות בהן מדווחות על תופעות לוואי משמעותיות כגון עצירות, בחילות, יובש בנרתיק ועוד.

סוג אחר של תרופות שניתן לבחון את השימוש בו הוא אלה שפעולתן מבוססת על חיקוי פעולתו של הורמון בשם ADH. רמה גבוהה של הורמון זה מצמצמת את נפח השתן (בזכות ספיגה חוזרת של מים בכליות) ובכך מקטינה את הסיכון להתרחשות בריחה מביכה. גם לתרופות מסוג זה, ובהן למשל מינרין, עלולות להיות תופעות לוואי ובפרט שינויים במאזן המלחים בגופנו וכן עלייה בלחץ הדם.

באופן כללי חובה להתייעץ עם רופא מנוסה לפני כל טיפול תרופתי בדליפת שתן.

פיזיותרפיה למניעת דליפת שתן

פיזיותרפיה היא אחד הפתרונות הנפוצים במקרים של בריחת שתן.

במסגרת הפיזיותרפיה לומדת האישה לבצע תרגילים שונים הקשורים לשליטה בשרירים של מערכת השתן. התמדה בביצוע התרגילים והקפדה על תרגול נכון מובילים לשליטה טובה יותר במתן השתן ולהפחתת מספר המקרים שבהם מתרחשת דליפה. סיכויי ההצלחה משתנים בהתאם למידת החומרה של התופעה מלכתחילה ולרמת המוטיבציה של המטופלת.

הזרקות בוטוקס וזריקות קולגן

בוטוקס מוכר בעיקר בזכות יכולתו להצעיר פנים, אולם הוא עשוי להוות פתרון אפקטיבי גם עבור בעיית דליפת השתן.

במקרים אלה מוזרק החומר הרעיל, במינון מדויק כמובן, אל שריר השלפוחית (הדטרוזור) ומנטרל פעילות יתר שלו, וזאת בזכות חסימת אותות עצביים המגיעים אליו. התוצאה: התכווצויות בלתי רצוניות של שריר זה נמנעות, ונרשמת ירידה של ממש בתכיפות הופעת הצורך במתן שתן ובמספר המקרים שבהם מתרחשת דליפת שתן בדחיפות (כלומר בריחת שתן זמן קצר מאוד לאחר הופעת הצורך במתן השתן). השפעת הטיפול בבוטוקס נמשכת מספר חודשים עד שנה, והוא אינו מתאים למקרים של בריחת שתן במאמץ. הטיפול אושר ע"י ה-FDA (מנהל המזון והתרופות בארה"ב), ויש להדגיש כי ייתכנו תופעות לוואי דוגמת דלקת בדרכי השתן או קושי לרוקן את שלפוחית השתן עד הסוף.

זריקות קולגן מתאימות למקרים של בריחת שתן במאמץ (במהלך פעילות גופנית או תוך כדי עיטוש/ שיעול/ צחוק/ אורגזמה וכו'). הקולגן מוזרק לאזור שמסביב לצוואר השופכה, באמצעות מכשור מיוחד שמאפשר לבצע את הטיפול בהרדמה מקומית, במהירות, ללא כאב ועם החלמה מהירה. בדרך כלל נדרשות 3 זריקות, והחיסרון העיקרי של טיפול זה הוא שהתוצאות שלו מחזיקות מעמד עד שנתיים לכל היותר, ועל כן בדרך כלל תועדף אופציית הלייזר שגם היא מעבה את דפנות הנרתיק באמצעות עידוד הגוף לייצר קולגן חדש.

מניעת דליפת שתן עם לייזר

במקרים של בריחת שתן במאמץ אחד הטיפולים המומלצים למניעת דליפת שתן הוא באמצעות לייזר.

העיקרון עליו מבוססת שיטת טיפול זו הוא שהלייזר מוביל, באמצעות פגיעה מבוקרת ברקמות שונות במערכת השתן, ליצירת קולגן חדש אשר מחזק את דפנות הנרתיק ואת רצפת האגן – בדרך זאת מושג שיפור של ממש בשגרת היומיום ותופעת בריחת השתן מצטמצמת ואף נעלמת.

ניתוחים לתיקון בריחת שתן

למרות הרצון להימנע מטיפולים פולשניים והתערבות כירורגית שכרוכה בה גם טראומה מסוימת לגוף, ישנם מקרים שבהם הפתרון המומלץ לבעיה של בריחת שתן הוא ניתוח נגד בריחת השתן.

כיום קיים מגוון רחב של ניתוחים, שחשוב לציין כי הם אפקטיביים רק עבור בריחת שתן במאמץ (אין ניתוח מתאים למקרים של בריחת שתן בדחיפות).

רוב הניתוחים הם ניתוחי מתלה מיקרו כירורגיים, כלומר כאלה שרמת הפולשנות הכרוכה בהם אינה גבוהה. האופציה הוותיקה ביותר קיימת כבר מאז סוף המאה הקודמת ונקראת TVT – ניתוח שבמהלכו מתבצעת (דרך הנרתיק) השתלה של רצועה מתחת לשופכה. נקודת היציאה של הרצועה היא בשיפולי הבטן, ומטרת ההשתלה היא לספק תמיכה של ממש לשופכה ובכך לפתור את בעיית בריחת השתן.

שיטה דומה נקראת TOT, כשההבדל הוא שנקודת היציאה של הסרט היא במפשעות ולא בשיפולי הבטן. בשני סוגי הניתוחים שיעור ההצלחה גבוה מאוד וחזרה לשגרה אפשרית תוך מספר ימים. מבחינת תופעות לוואי, ניתוח TVT עלול לפגוע בשלפוחית השתן ואילו ניתוח TOT עלול לגרום לכאב ולפגיעה עצבית.

סוג אחר הוא ניתוחים רטרופוביים, שבהם החתך לא מתבצע בנרתיק אלא בשיפולי הבטן, וכתוצאה מכך זמן ההחלמה ממושך יותר. בעבר ניתוחים אלה היו פופולריים למדי, אולם כיום מועדפת בדרך כלל האופציה המיקרו-כירורגית.

בכל מקרה שבו נבחרת אופציית הניתוח, חשוב מאוד לעבור את ההליך הכירורגי אך ורק אצל רופא מומחה בביצוע ניתוחים אלה.