title
לחצו להתקשרות:


תופעות אחרות וסימפטומים לדליפת שתן

דליפת שתן – בין אם במאמץ (בריחת שתן במהלך פעילות גופנית או תוך כדי התעטשות, שיעול או צחוק רם) ובין אם בדחיפות (צורך פתאומי ועז במיוחד לרוקן את השלפוחית, שמלווה באופן כמעט מידי בבריחת השתן) – גורמת לפגיעה של ממש בשגרת היום.

בחלק מהמקרים לא רק שנוצרים קשיים ומבוכות במהלך אינטראקציות חברתיות, במסגרת העבודה או הלימודים וכו', אלא שבנוסף סובל האדם ממצוקות חמורות נוספות ובהן אבנים בכליות, תפקוד מיני לקוי, טחורים, צניחת רחם ועוד. במקרים אלה נדרש טיפול משולב, הן בבעיה הראשונית שהובילה לבריחת שתן והן בסימפטומים הנלווים לדליפת השתן עצמה.

המקור למידע ברשת על בריחת שתן

התאמת טיפול רלוונטי נגד דליפת שתן

דירוג ובקרה של מרפאות ומטפלים בתחום

בריחת שתן ומחלות

אבנים בכליות ודליפת שתן

הכליות הן אחד המרכיבים החשובים של מערכת השתן, ותפקידן הוא לסנן את הדם ולהעביר אל שלפוחית השתן את השתנן, שדרכו נפטר הגוף שלנו מחומרי הפסולת המטבוליים. הכליות גם דואגות כי אחוז המים בגופנו יישמר בטווח התקין.

ריכוז גבוה מדי של חומרים דוגמת סידן ואוקסלאט בשתן גורמת להיווצרות גבישים, שעלולים לגדול ולהפוך לאבנים קטנות. בין הגורמים לכך: שתיית מים בכמות מועטה מדי ותזונה לא מאוזנת (ובפרט דלה בסידן ו/או כוללת כמות גדולה מדי של חלבונים מן החי, של סוכרים ושל נתרן שנמצא כידוע במלח).

אחת התוצאות של אבנים בכליות היא סיכון מוגבר להתרחשות דליפת שתן בדחיפות. הסיבה לכך היא שהאבנים יוצרות חסימות בדרכי השתן, ובפרט בשופכן (הצינור שמחבר את הכליות עם שלפוחית השתן). בנוסף לצורך תכוף במתן שתן (הן ביום והן בלילה) כשבחלק המקרים האדם אינו מספיק להגיע לשירותים בזמן כך שמתרחשת בריחת שתן, הוא עלול לסבול גם מכאבים בכליות ובבטן התחתונה וכן מכאבים במהלך מתן שתן. סימפטומים אופייניים נוספים הם דם בשתן או שתן בעל גוון עכור.

עוד כדאי לדעת שנשים סובלות מאבנים בכליות וכתוצאה מכך מדליפת שתן בדחיפות פי 4 מגברים.

קשיים בתפקוד המיני

כל בריחת שתן מייצרת מבוכה ולעתים אף פגיעה חמורה בהתנהלות היומיומית, ובפרט כך הדבר כשהשתן דולף תוך כדי קיום יחסי מין.

הגורם העיקרי לדליפת שתן אצל נשים תוך כדי ביצוע פעילות מינית הוא פגיעה ברצפת האגן. גם צניחת שלפוחית השתן אל רצפת האגן מגבירה את הסיכון לבריחת שתן במאמץ – פעילות גופנית, שיעול, צחוק וגם אורגזמה עלולה להוביל לתוצאות לא נעימות.

במקרים שבהם השלפוחית צנחה אל עבר הנרתיק, גם הלחץ שמפעיל איבר המין הגברי על הנרתיק עלול להוביל לצורך מידי להשתין, ובהתאם בלא מעט מקרים האישה פשוט מוותרת על פעילות מינית ובעצם על אחת ההנאות היותר מספקות שיש.

עפ"י מחקרים שונים, דליפת שתן במאמץ או בדחיפות פוגעת בכ-25 עד 50% מהנשים (ולא רק המבוגרות אלא בכל הגילאים). חלק ניכר מהן מדווח גם על אובדן הביטחון העצמי ועל קשיים בתפקוד המיני, ובלא מעט מקרים התסמינים הנ"ל מובילים לדיכאון, שפוגע עוד יותר בדימוי העצמי ובחשק המיני, כך שנוצר מעגל מתסכל ולעתים אף הרסני. בקרב גברים אמנם השכיחות של דליפת שתן נמוך יותר (בין 5 ל-10%), אולם גם עבור רבים מהם מלווה הדליפה בחשש מפני קיום יחסי מין – הבשורות הטובות הן שניתן לפתור את בעיית בריחת השתן, וזאת על סמך אבחון מדויק של הגורם הראשוני להיווצרותה של הבעיה.

הקשר בין טחורים לבין בריחת שתן

פגיעה ברצפת האגן עלולה לגרום הן לדליפת שתן (בין אם דליפת שתן במאמץ ובין אם דליפת שתן בדחיפות) והן לטחורים – כך שבלא מעט מקרים סובלת האישה משתי התופעות הלא נעימות ומשבשות השגרה גם יחד.

בפרט כך הדבר כשהגורם לפגיעה ברצפת האגן הוא הריון או לידה, וכן בגיל המעבר.

אמנם גם בריחת שתן וגם טחורים (מצב שבו קרע בכלי הדם שבפי הטבעת מוביל לכאבים באזור במהלך הטלת צואה) כרוכים במבוכה בלתי מבוטלת, אולם חשוב להתגבר על המבוכה ולפנות לקבלת עזרה – כיום ישנם טיפולים יעילים מאוד, שמאפשרים לכל אישה לחזור לשגרת חיים תקינה ונעימה.

הקשר בין צניחת רחם ואיברי האגן לבין דליפת שתן

צניחת רחם ואיברי האגן היא אחת הסיבות להיווצרות בריחת שתן.

גורם אפשרי אחד לצניחתו של הרחם – ממיקומו הטבעי באגן הירכיים אל הנרתיק – הוא לידה קשה (לידה מכשירנית או לידה של תינוק גדול במיוחד), וגם גיל המעבר מגביר את הסיכון לצניחת הרחם. בנוסף ישנו מרכיב גנטי.

הסימפטומים של צניחת רחם ואיברי האגן (למשל שלפוחית השתן) הם כאבים בנרתיק או תחושת מלאות בו, קושי לקיים יחסי מין תקינים וכן דליפת שתן או קושי באופן כללי ביציאות. גם במצב רפואי מורכב יחסית זה ניתן לטפל – ובהצלחה רבה.